השבוע במידלספירה #2: רמדאן קורונה

אז מה היה לנו.

כמו תמיד בתקופה האחרונה, אי אפשר להתחיל את הסקירה בלי להתייחס לקורונה הבלתי נגמרת. נראה את העדכון של מרכז עמית על מצב הקורונה בעזה + תוצאות לא משהו של סימולציית-קורונה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי. הטרור חזר סופית לשגרה עם עוד 'צעיר' מטול כרם שהלך לכפר סבא כדי לשסף אישה שישבה בתחנת אוטובוס. הצצה ללבנון הקורסת, בה התחדשו ההפגנות למרות הקורונה (הי רועי קייס). וגם מבט לאירן, שקורונה או לא – מסתמן שחוזרת לערער את היציבות בכל המרחב.

ובנוסף, כמה תובנות על דעאש, ששוב מפרנסת את הסקירות על הג'יהאד העולמי. ובפינת הפיקנטריה – דולפין עזתי זצ"ל.

דגל השלום העולמי של המוסלימין

עזה: הINSS חיבר את המומחים שלו לזום על מנת לשחק בקורונה. וזאת תמונת הפתיחה: בהינתן " התפרצות נרחבת של מגפת הקורונה ברצועת עזה, שגרמה למאות מתים" חמאס נכנס למצוקה ושולח את האנשים למות על הגדרות. רקטות בשמים. במקביל בישראל גל שני של קורונה, חמור מהנוכחי. איך זה יגמר?

רע, ותודה ששאלתם. "אין כל דרך, לא בידי ישראל ולא בידי אחרים, לעצור את התפשטות מגפת הקורונה ברצועת עזה בשל תנאי הצפיפות הגבוהה, תשתיות לא מתפקדות ותברואה לקויה – גם אם יסופקו מאות מכונות הנשמה. המצב ברצועת עזה דומה למחלה ללא מרפא, ולכך נוספה מגפת הקורונה". מי שרוצה לישון מעט טוב יותר בלילה, יכול לקרוא את התוצאות המלאות באתר INSS.

ומה המצב עכשיו: אין תחליף לסקירה של מרכז המידע ע"ש עמית (26 באפריל). הנה תקצירון:

" מספר הנדבקים עלה ל-17.  עד כה הטיפול של חמאס בהתפשטות הנגיף נמצא (עדיין) תחת שליטה. קיים חשש של החמאס מהתפשטות הנגיף לתוך הרצועה. במקרה שכזה מספר החולים יגיע ל-20,000-16,000. מטרת צעדי-המנע הננקטים כעת הינה שלא להגיע לתסריט שכזה.לקראת חודש הרמצ’אן נסגרו המסגדים, נאסרו סעודות המוניות לשבירת הצום וננקטו צעדי בטיחות בקניונים ובמרכזי מסחר. בפועל אותרו התקהלויות במרכזי המסחר ובחוף הים, למרות ההנחיות.

יכולת ביצוע הבדיקות עלתה. עם זאת קיים מחסור במכשירי הנשמה, במכשור רפואי ובחומרי מעבדה.

פעילי חמאס ובכירי ממשל חמאס ממשיכים להאשים את ישראל באחריות למצב הרפואי וההומניטרי הקשה ברצועת עזה. “אם לא יפתרו בעיות הרצועה תחכו לקיץ חם ולפיצוץ שיביא לאי יציבות האזור” (פורום חמאס, 26 באפריל 2020)."

את הסקירה המלאה תמצאו כאן. במקביל סוקר מרכז עמית את "חדשות הטרור והסכסוך לשבוע זה". חדשות כרגיל, למעוניינים.

אזהרת גרפיות

לבנון: לפני שבוע צפה רועי קייס כי ההפגנות בלבנון ובעולם הערבי לא הלכו לשום מקום. ואכן, חמושים במסכות ושומרים על מרחק 2 ס"מ, חזרו המפגינים לרחובות. במוקד ההפגנות נמצא המצב הכלכלי, מה שאומר שהגיע הזמן לשרוף את הבנקים, כמובן. קסניה סבטלובה כתבה ב'זמן ישראל' על לבנון השסועה, למה מצרים שולחת סיוע רפואי לארה"ב, ואיך חוגגים רמאדן בסנפצ'ט.

איראן: ושוב איתנו מרכז עמית. באירן חוזרים לעשות במלאכה, כלומר לבחוש במעמקיה העכורים של הביצה האיזורית. לראשונה מאז הקורונה יצא זריף מחוץ לאירן (לסוריה, אלא לאיפה). במקביל, מטוסי מטען וספינות חוזרים לבצע קוים בין שתי המדינות, וסחר הנפט בעליה. האירנים ממשיכים לבחוש במקביל בעיראק, ולשחרר אזהרות לאויב הציוני. כאן המסמך של מכון עמית.

כנראה ש'המכשיר לאבחון קורונה' באמת עובד, כי האירנים משדרים שוב עסקים כרגיל

ובזירת הג'יהאד העולמי: דאעש ושוב פעם דאעש. איתנו סקירה מקיפה של המכון למדיניות נגד טרור בבינתחומי הרצליה, על איך דאעש רואה את המגיפה במשקפי השמש האיסלמיות שלו, אלו הנחיות הוא נותן למואמינים על מנת להגן על עצמם מן הנגיף (מה שמוחמד אמר לפני 1300 שנה), ולמה זו סיבה לחדש את הפיגועים.

על 'גורמי הסלפיה-ג'יהאדיה ומגפת הקורונה', כולל פודקאסטרטגי להאזנה, מבית INSS.

ואכן, (וכיאה לחודש הרמאדן הקדוש) פעילות ארגוני דעאש תופסת את כל כולו של 'מבט לג'יהאד העולמי' מאת מכון עמית, עם שלל מגוון של 'התקפות', רציחות ושאר מרעין בישין מניגריה ועד סוריה.

בנימה נעימה זו נחתום את הפרק המחקרי עם מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון:

מגפת הקורונה לא שינתה הרבה, והמגמות שנראו באזור לפני פרוץ המשבר נשארו בעינן, כולל החתרנות האיראנית במדינות האזור והאצת פרויקט הגרעין, כמו גם הפרובוקציות של תורכיה במזרח הים התיכון ומעורבותה במלחמת האזרחים בלוב. אין עדות לשינוי התנהגות אצל הרשות הפלסטינית או חמאס כלפי ישראל. הציפיות לשינויים משמעותיים בעקבות נגיף הקורונה במאזני הכוחות באזור אין להן בינתיים על מה לסמוך.

ומכאן לזירת הבלוגוספירה

https://platform.twitter.com/widgets.js

פוסט מגניב למדי שהעלה רועי קייס סוקר את הסדרות הטלוויזיה החדשות שרצות בעולם הערבי כמיטב מסורת הרמדאן, איך ישראל והיהודים משתקפים בהן ומה זה אומר על היחסים הישראלו-ערביים. קבלו המלצה: 'המסך המפוצל, גרסת רמדאן'.

עוד בבלוגים. גל פרל פינקל על 'מלחמה ללא שם' מבית כאן11. ובמילותיו: הסדרה שיצרו מתי פרידמן וישראל רוזנר אודות השהייה בלבנון, מטלטלת. מלחמה שנשכחה, ואסור לשכוח את לקחיה. משום שהחזבאללה נשאר אויב מתוחכם ומר כשהיה.

כל שלושת הפרקים של 'מלחמה בלי שם' זמינים עכשיו ברשת. אם כי היה ניתן לגרום לפתיח להיות זורם יותר, מובן יותר, קצר יותר, ובקיצור – פחות זה יותר. (לא שמותר להתלונן, כמובן. אחלה סדרה).

צילום מסך מאתר כאן11

ולחובבי התחום: ב'שיחה מקומית' – יובל אברהם מדבר ב"זום עם השכנים: חמישה סיפורים מעבר לגבול בימי קורונה". (אפשר לדלג בשקט על הקטע האחרון, מעזה, שהוא סתם פרופגנדה מייאשת).

ובפינת הפיקנטריה: דולפין.

להתראות בשבוע הבא! שתפו אם אהבתם(!) ומן אללה תבורכו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s